המקום הוירטואלי שלי
"קיבלתי מקום. מקום שמסתוריותו עולה על בהירותו, שצורתו עדיין אינה ידועה, המחכה לעיצוב זהותו...
הפירושים שאנו נותנים למקום, הם תמיד סובייקטיביים ונבנים מתוך היחסים המתפתחים בין המקום והמבקר, כאשר יחסים עם מקום הם תמיד הדדיים. המקום משפיע על הנמצא, והנמצא משפיע על המקום. איכות הדיאלוג המתפתח בין המקום לבין החיים בו היא שתקבע את אופיו וזהותו של המקום"(צורן, 2008)http://www.nzoran.com/?m=200804
יצרתי לי מקום, מקום פרטי שלי,דינמי, משתנה. למקום הוירטואלי שלי, שמתפתח עם המבקרים בו, הוזמנתם מתוך כוונה ליצור דיאלוג על מחשבות, השקפות, הרהורים וסתם הגיגים.

המקום הוירטואלי שלי ישנה צורות, יצבע בצבעים שונים ויעלו ממנו "ניחוחות" שונים.

למקום שלי אזמין מבקרים חדשים, אעלה את תהיותי, שאלותיי ואפתח בדיאלוג עם הורים. דיאלוג מסוג אחר, יותר אישי, פחות רשמי, דיאלוג מתכתב.

מה יהיו היחסים שיתפתחו בין המקום הוירטואלי שלי לבין המבקרים בו ?

לא אדע ...עד שלא אתנסה בכך.

רציתי להמליץ...
על הבלוג של ד"ר נעמה צורן, פסיכולוגית חינוכית, אשר מובילה גישה חינוכית הרואה ב"קול הפנימי" של המחנכת את המצפן לעשייה חינוכית איכותית.
אני ממליצה לכל העוסקים בחינוך להתוודע לבלוג שלה, ולהכיר מקרוב תפיסה חינוכית "קצת אחרת".
לפניכם הקישור:
http://www.nzoran.com/.

קריאה מפרה ובעיקר מהנה
בברכה

למען הגילוי...
למען הגילוי הנאות אספר כי עד לפני כשלושה חודשים לא הייתי בקיאה ברזי עולמות הבלוגים.
התנסות זו שהייתה לי חדשה הכניסה אותי לעולם אינטרנטי רחב יותר.
מושגים חדשים, שנלמדו במסגרת השתתפותי בקורס 'תקשורת כאמצעי להובלת שינויים' במכללת לוינסקי , ושלא היו שגורים בלקסיקון הדבור שלי, הפכו להיות קרובים, מוכרים וברורים יותר.
אין ספק כי התנסותי בבניית בלוג , כתיבתי בו, השתתפותי כמגיבה בבלוגים אחרים הפכה להיות ברורה וקלה יותר מפעם לפעם.
עולם הבלוגים היה זר לי עד אז, שמעתי את המילה , אך לא הייתה לה משמעות רבה בעיני.
באותו נושא אני רוצה להתייחס למאמרו של ג'יי הורוויץ (2010) אשר טען כי הכתיבה בבלוג מאפשרת למידה אישית וציבורית בעת ובעונה אחת. אין ספק כי ההתנסות האישית שלי בכתיבת הבלוג ותגובותיי בבלוגים אחרים איפשרה לי להשתתף בדיאלוגים שוני בשלל נושאים. מצד שני מעלה הורוויץ היבט נוסף אשר קשור להחצנת הדברים שאולי עדיף שישארו פרטיים. הדילמה בין הפרטי למה שיהפוך לציבורי, בעת הפרסום בבלוג, העסיק אותי בכל פעם כשהתישבתי לכתוב פוסט חדש בבלוג. ההתלבטות בשיתוף המבע האישי ופרסומו בבלוג לאפשוט וצריך, לדעתי, שיהיה מווסת.
על כל פנים, התנסות זו הייתה לי חשובה ומתרימה ביותר.
להתכתב בפוסטים הבאים,
בהצלחה לכל משתתפות הקורס.

פערים
בפוסטים הקודמים התייחסתי לנושא התיווך בגיל הרך, הרחבתי על התפיסה החינוכית של הרשת בה הנני עובדת, העלתי קשיים אמיתיים שעולים מתוך השטח, ושאלתי את השאלה שמהדהדת אצלי: מדוע החינוך בגיל הרך אינו עולה לקידמת הבמה?
בכל שנותי כגננת, וכיום, כמנהלת מעון מצאתי שיש פערים גדולים מאד בין המצוי לרצוי. הפערים הללו נובעים להערכתי מסיבות שונות ורבות. אני רוצה להתייחס לפערים אשר קיימים במעונות שתווך הגילאים בו חצי-שנה עד שלש.
במדינתינו הקטנטונת והיקרה אין התייחסות ראויה לגיל הרך רך, כלומר לגילאי לידה-שלש, וכאשר אני מדברת על "התייחסות ראויה" אני מתכוונת לצוות החינוכי, שעובד במסגרות אלה. אני כמנהלת מעון פוגשת מידי יום את התנאים הבלתי אפשריים שהצוותים נדרשים לעבוד על פיהם. מעונות ומשפחתונים אשר נמצאים בפיקוח ממשלתי מקבלים תקני עבודה אשר מציינים את היחס המספרי בין הצוות למספר הילדים במערכת. לפי תקנים אלה קשה מאד להעניק לפעוטות הרכים את היחס המגיע להם. אני מעריכה שנושא זה מעסיק גם גננות , אשר עובדות בגנים עם 30 עד 40 ילדים במסגרת.
במעון בו הנני עובדת עובדות מטפלות חרוצות, איכפתיות ויקרות אשר מנסות בכל כוחן ומאודן לעשות את המיטב במסגרת הנתונים הקיימים. יחד עם זאת הפער בין מה שמצופה מהן לבין התנאים הקיימים יוצרים קושי בלתי רגיל.
בנוסף קיימים פערי ידע בין מה שמצופה מהן לבין הידע וההשכלה שלהן. כיום מטפלת, שעובדת במעון עם פיקוח נדרשת להיות מטפלת מוסמכת בעלת תעודת מטפלות סוג 1. אני שואלת את עצמי האם זה מספיק? מדוע נדרשות גננות להתמחות במשך כארבע שנים בתחומן, ואילו כאשר מדובר בילדים רכים יותר הדרישות יורדות? האם אין זה יוקרתי מספיק לטפל ולחנך ילדים רכים יותר?
ברור שהנתונים הללו אינם מרפים את ידי, וגורמים לי להעריך מאד את המטפלות במעון, אך רציתי בדרכי שלי להשמיע את קולי הפרטי
בברכה

חשיבות התיווך

בפוסט הקודם כתבתי בסוף דבריי כי איכות המסגרת החינוכית הינו תוצר של איכות היחסים המתפתחים בה בין כלל השותפים באותה מסגרת. במסגרת לימודי לתואר השני נתבקשתי לקרוא את המחקר ' למידה בסביבת אינטרנט בגני הילדים'(ניר-גל, נוה,
2001), העוסק בהשוואה בין שתי סביבות אינטרנט לילדים בגיל הרך: סביבה "מותאמת" וסביבה "אוניברסלית".
ככל שהעמקתי בקריאתו של המאמר http://moodle.levinsky.ac.il/mod/resource/view.php?id=13245
התחברו לי הדברים לסוג היחסים ואיכות היחסים שאנו יוצרים עם הילדים בבית, בגן ובכל מקום.
המאמר, שבחלקו הגדול, דן במקומו של המבוגר בעת חשיפתו של הילד לאינטרנט הוא כל כך משמעותי וחשוב.הרי ידוע לכולנו כי התייחסותינו , המבוגרים לאירועים שאותם חווים הילדים היא כל כך משמעותית אצלם , התיווך שלנו יש לו השפעה רבה על התיחסותם ועיבודם את התרחשויות חייהם.בהקשר האמור יש לתיווך שלנו המבוגרים את 'עולם האינטרנט' השפעה מכרעת על נטייתם של הילדים ללמוד מהתנסויות חדשות. ניר-גל וקליין (1999) טוענים כי, כי באמצעות התיווך מתרחשוים תהליכים של מיקוד והדדיות ביחסים עם הילד, ריגוש( תיווך למשמעת ), הרחבת המודעות, תיווך רגשות ותחושת יכולת, וויסות התנהגות והתנהגות משתפת(בתוך: ניר-גל ונוה, 2001,עמ'32). עוד נאמר כי, שילוב ההנחייה של המבוגר בסביבה מתקשבת מפתח אצל הילדים שימוש מושכל בטכנולוגיה האמורה.
חשיבות התיווך קיימת בהקשר נוסף, בטיחות הילדים. הרי כולנו (המחנכים מבית והמחנכים מהמסגרת החינוכית) עסוקים בחינוכם של הילדים לשמור על עצמם: חינוך לנקיון, חינוך לזהירות בדרכים וכיו"ב. דייסון(1998) אומר כי, העולם הוירטואלי הוא חבל ארץ חדש שיכול להיות מקור לא יאומן של פרודוקטיביות...אך גם אמצעי המטיל אימה וטומן סיכון ( בתוך: ניר-גל ונוה, 2001, עמ' 30). כלומר, תיווכם של המחנכים בחשיפתם של הילדים לאינטרנט הוא לחנך אותם לשימוש בטוח וללמדם על הסכנות הטמונות בכלי זה.
כפי שציינתי, קודם לכן, דן המאמר בסביבת אינטרנט מותאמת לעומת סביבה אינטרנט אוניברסלית. בהקשר התיווך אני ממשילה את שתי הסביבות לסביבות אשר האחת מתווכת ומותאמת ללהתפתחותם של הילדים, ואילו השנייה פרוצה, לא מפוקחת,סביבה אשר אין בה השגחה על סביבתם הוירטואלית של הילדים. מתוך דבריי אלה, תוך היאחזות במסקנותיו של המחקר כי, "סביבה מותאמת", דהיינו מתווכת מספקת לילדים בגיל הרך אפשרות טובה יותר של שליטה טכנית, הגנה מסכנות האינטרנט וחשיפה לתכנים המותאמים להם.
אסכם זאת באומרי כי, פועלם של הילדים ב"סביבה מותאמת" יוצרת דיאלוג איכותי יותר עם עולם האינטרנט.

"דברים על ילדים ועבור ילדים נלמדים רק מהילדים"

זהו המסר העיקרי של המערכת החינוכית, שהתפתחה בעיר רג'יו אמיליה שבאיטליה.
לוריס מלגוצ'י ,שהקים בעיר רג'יו מרכז התפתחותי לילדים בעלי צרכים מיוחדים בשנת 1945 פיתח גישה חינוכית, המאמינה ללא סייג בילד וביכולותיו. גישתו של מלגוצ'י מושתת על הגישה האקולוגית ועל גישת ההתאמה ההתפתחותית ושמה את הדגש על איכות היחסים בין ההורים, הילדים והצוות החינוכי. מלגוצ'י טען כי איכות המסגרת החינוכית היא תוצר של איכות היחסים המתפתחים בין כלל השותפים לאותה מסגרת ( צורן, אלעד, 2009 ).
בשנת 1998 הובאה לארץ לראשונה תערוכה מהעיר רג'יו, על ידי ד"ר נעמה צורן, המתעדת ומספרת על גישתם החינוכית בגני הילדים.
תערוכה זו עוררה הדים רבים בשדה החינוכי, והכניסה שפה חדשה ללקסיקון של אנשי החינוך.
מאז ועד היום פועלת ד"ר צורן למען העלאת האיכות החינוכית במסגרות החינוכיות לאור גישתו של לוריס מלגוצ'י עם התאמה להקשר המקומי הישראלי.
הרשת בה אני עובדת, רשת התחלה חכמה, רשת מעונות היום של חברת המתנ"סים בניהולה של סופי אלעד מושתת על תפיסה חינוכית זו: "פדגוגיה של יחסים". איכות המסגרת החינוכית היא תוצר של איכות היחסים המתפתחים בין כלל השותפים באותה מסגרת.
לשמחתי, יש לי הזכות לעבוד במקום בו מדברים בשפה זו, מאמינים בה , ופועלים רבות לאורה.
ברשומות הבאות אמשיך להתייחס ולהעמיק בנושא האמור.
בברכה

תהיות ושאלות

מה דעתכן ?
במעון כמו בגני הילדים ובכיתות בית הספר חיים , נושמים, משחקים, רצים, צוחקים , בוכים הילדים שלי , שלכן של כולנו .
כיצד בצפיפות הזו , שיש בה כל כך הרבה ילדים , מצליחות המחנכות לראות.... באמת ... באמת את כולם.
מידי בוקר, כאשר אני מגיעה למעון , אני רואה את ניסיונן הכנה והאמיתי של המחנכות לראות את כל הילדים ולתת להם את המענה לו הם זקוקים ברגעים השונים .
ברור כי האיכות החינוכית תלויה במידה רבה גם ברווחה שניתנת לילדים במסגרות בו הם שוהים ומתחנכים . הסבירו לי , אם כן , כיצד עלינו להבין את הנסיבות הקיימות ? נסיבות שבהן חיים בגן , במעון , בכיתה כל כך הרבה ילדים ללא התחשבות אמיתית בצורך האמיתי שלהם להתייחסות אישית יותר .
כיצד עלינו להבין את הנסיבות הללו בהקשר שלנו , המחנכות ? האם אנו מסוגלות לתת את מה שהילדים זקוקים לו ולהתחלק בין כל כך הרבה רצונות , רגשות , מבטים , מחשבות .
מתי החינוך בכלל והחינוך לגיל הרך בפרט יעלו לקידמת הבמה ? מתי ?